הורות מיטיבה שעוזרת לילד רגשית

כולנו שמענו את כל האזהרות וההערות בדרך שקדמו ללידה. "תיהני מהשינה שלך כל עוד את יכולה"

"את חושבת שאת עייפה עכשיו? חכי חכי!"

ואז נולדו ילדים.

אנחנו כל הזמן בדרכים, עוברות למטלות ממשימה אחת לשנייה. מכונות את הארוחות, מכבסות, מנקות את הבית,

מנגבות את האפים, מנהלות ויכוחים, דואגות לשיעורים ….. 

עם זאת, כל זה לא עומד בהשוואה למצב הרגשי של אמהות יום-יום. עייפות בלי יכולת לתכנית חיסכון "שינה +".

אכזבה ופחד כי צעקנו על הילדים. הידיעה שהמילים בורחות, הם שם לתמיד, וכל שנותר הוא הצער שלנו.

האהבה שלנו אליהם מבטיחה שהדאגה תהיה בלבנו סביב השעון,

כשהם עצובים, אנו נושאים את עצבונם,

כשהם כואבים, אנחנו פגועים,

כשהם כועסים, אנו חשים שאנחנו לא מספיקים,

כשהם נבוכים אנו רוצים לכסות את הבושה שלהם.

כשהילדים שלנו שמחים, יש קלילות בצעדים שלנו,

כשהם בטוחים, אנו עומדים בביטחון,

כאשר הם מפגינים חכמה, אנו מתפלאים מבגרותם וצמיחתם.

אין פלא שאנחנו עייפים, להרגיש את הכול, זה מתיש. 

אחרי הכל, חצי מהלב שלנו חי מחוץ לגוף שלנו.

 

אבל אתם יכולים לעשות את זה אחרת

כולנו רוצים לגדל ילדים חזקים ומווסתים רגשית.

במקום לנסות לראות את ההתנהגות טובה אצל הילדים באמצעות איומים ועונשים, רצוי לספק לילדים את הכלים הפנימיים

כדי שההתנהגות תשתנה.

אם אתם מבינים שילד לא בוחר להתנהג בצורה לא נאותה !!

אתם יכולים להמשיך לקרוא ולהבין.

עיצוב התהליך נעשה באמצעות החשיבה.

עבור ילד צעיר מאוד, אפשר פשוט להסביר לו שהוא לא יכול לגעת במשהו. זה לא בשבילך! זה חם מדי! זה יכול לשרוף אותך!

אבל לילדים מבוגרים יותר, זה אומר לדבר אתם דרך שאלות כדי שיחשבו בעצמם.

אתם יכולים להתמודד עם רגשות בעוצמה גבוהה?

ויסות רגשי    זה לדבר עם ילדים על הרגשות שלהם ולעזור לילדים עם אסטרטגיות להתמודדות עם מצבים קשים רגשית.

המטרה היא להזדהות, להרגיע וללמד.

ילדים צעירים נתקלים בהמון תסכולים שהם בדרך כלל באים לידי ביטוי ברגשות כמו כעס, עצב, חרדה ופחד.

חלקים במוח המתמחים בוויסות עצמי עדיין מתפתחים, ילד בן 3 יתמודד עם אכזבה בצורה אחרת מהתמודדות של  בן 30.

יתר על כן, ילדים צעירים חסרים חוויות חיים. הם רק מתחילים ללמוד כיצד רגשות עובדים. הם זקוקים להזדמנויות ללמוד ולתרגל.

יש ילדים שיש להם קושי יותר מאחרים. תכונות אישיות מסוימות גורמות שהם יהיו בסיכון גדולים יותר לבעיות יותר רגשיות –

כמו מצבי רוח, תוקפנות, חרדה או דיכאון.

יחד עם זאת זה לא אומר שילדים לא יכולים להשתפר. ילדים, אפילו ילדים קטנים, יכולים ללמוד כיצד לנהל טוב יותר

את מצבי רוחם. הם פשוט זקוקים לעיבודו. החכמה היא לוודא שאנחנו מספקים את זה ואנחנו יודעים איך.

איך לעשות את זה בדרך הנכונה.

 

איך אתם מגיבים כשילדכם נסער?

יש הורים שמבטלים את הרגשות השליליים של ילדיהם. הם שולחים את המסר שהרגשות שלהם מטופשים או לא חשובים.

יש הורים שמבחינים ברגשות של ילדיהם, אבל מייחסים לרגש שלילי כאילו זו "הצגה".

הם עשויים להגיב בשליחת הילד להירגע ל "פסק זמן" – גם אם הילד לא עשה שום דבר רע.

יש הורים שלפעמים מכירים ומקבלים את רגשותיהם של ילדיהם, אבל הם לא יכולים או לא מצליחים ללמד את ילדיהם  כיצד להתמודד

עם הסערות הרגשיות שלהם המתחוללות בפנים.

הורים הלומדים לווסת את הרגש   רואים במצב רוחם הרע של ילדיהם הזדמנויות להזדהות,  וללמד אותם לווסת את הרגש.

הם לוקחים זמן לראות דברים מנקודת מבטו של הילד, וגורמים לילד להרגיש טוב.

הם מדברים עם ילדים על רגשות, ועוזרים לילדים להכיר את הרגשות ולדבר במילים ולא בהתנהגות.

הם גם עוזרים לילדים למצוא אסטרטגיות להתמודדות עם רגשות שליליים וממצבים שמעוררים רגשות כאלה.

מחקרי תצפית מראים קשרים  בין ויסות רגשי לתוצאות טובות יותר של ילדים.

לילדים המווסתים יש פחות בעיות רגשיות והתנהגות, כולל בעיות עם כעס וחרדה.

הם נוטים גם לפתח מיומנויות חברתיות טובות יותר וקשרים חברתיים.

 

להלן כמה עצות מבוססות מחקרים:

אמפתיה, שיחה רגישה ופתרון בעיות  עוזרים לילדים לפתח יכולת רגשית.

חשוב לא לקחת את ההתנהגות הלא נאותה / לא נכונה של ילדכם באופן אישי. (הם לא עושים לכם בכוונה, הם לא מחפשים תשומת לב).

לדבר על רגשות והמצבים שמעוררים אותם ביום יום.

אל תתעלמו מרגשות ילדכם, או תענישו בגין הצגת רגשות שליליים. חשוב לנהל את האירוע ולהבין מה גרם לרגש לא מווסת.

כאשר ילדכם מרגיש מתוסכל או עצוב, דברו יחד על פתרונות אפשריים.

הפנימו הלך רוח של חשיבה צומחת, של תקווה ותתנו לו להבין כי אפשר להשתפר על ידי תרגול.

 

האם ידעתם כי לסגנון ההורות שלך יש השפעה גדולה לכך?

מחקרים מראים כי יש כמה סגנונות הורות שונים, רק סגנון אחד נוטה לגדל ילדים לא רק חזקים וגמישים אבל גם

עצמאים, אחראים, מקבלים החלטות טובות, מכבדים את המבוגרים ואת הכללים, עם ביטחון וקשר טוב עם ההורים והעם הסביבה החברתית,

אמפתיים ועמידים יותר ללחץ חברתי.

גישות הורות נוקשות קשות, נקשרו בדרך כלל לדיכאון, חרדה והערכה עצמית נמוכה בין ילדים.

 

סגנון הורות קפדני ומחמיר, המתקיים על ציות ללא עוריין, אוכף התנהגות טובה באמצעות איומים, מבייש ונותן עונשים,

הוגדר על ידי פיסוכלוגים כסגנון הקשור בפחות חום לילדים ופחות היענות הורית.

זוהי פגיעה בבריאות הנפשית של הילד, במיוחד אם הוא גדל בסביבה מלחיצה.

מה עם הדברים האחרים – כמו בעיות התנהגות? מיומנויות חברתיות? רווחה רגשית? הישגים לימודיים?

זה פשוט מרמז על כך שהם יפיקו ילדים שמיטיבים להתנהג ומצליחים יותר בכיתה?

באופן מפתיע, הראיות מלמדות אחרת. כשילדים מתנהגים שלא כהלכה, זה אולי נראה מפתה לאכוף התנהגות טובה

באמצעות איומים, עונשים קשים וסוגים אחרים של שליטה.

אולם מחקרים מראים כי טקטיקות אלה אינן גורמות לשיפור התנהגותי לטווח הארוך,

נהפוך הוא, נראה שהם מחמירים את המצב. – תוצאה של 1400 מחקרים. ילדים שהיו נתונים לחינוך נוקשה נטו לפתח

בעיות התנהגות מחצינות יותר בנקודות זמן מאוחרות יותר. 

לילדים ממשפחות אלה יש פחות תושייה, פחות מיומנויות מבחינה חברתית, וסבירות גבוהה יותר להיות מעורבים בבריונות –

כמבצעים או כקורבנות.

 

הורות מתירנית היא הורות "ללא משמעת". האם זה פוגע בילדים?

זה תלוי איך מגדירים "מתיר". להיות חם ומגיב רגשית לילדים זה לא גורם לך "להתיר", וזה בהחלט לא הופך אותך להורה רע.

נהפוך הוא, מחקרים מקשרים בין הורות רגישה ומגיבה לפחות בעיות התנהגות. ההגדרה הפסיכולוגית הרשמית של מתירנות נוגעת לבקרת הורים.

האם הורים מתירנים מדי?

אילו קריטריונים חייבים הורים לעמוד בכדי להיות מתויגים "מתירנים"?

"אני מתעלם שהתנהגות רעה של הילד שלי"

"אני נכנע לילד שלי כשהוא מעורר מהומה על משהו"

"אני משחד את הילד שלי עם תגמולים כדי לגרום לו להיענות למשאלותיי"

להלן סקירה של הורות מתירנית לפי הגדרת החוקרים:

מטפחים וחמים, לא תובענים ולא דורשים הרבה מהילדים, לא מקצים לילדיהם תחומי אחריות רבים, עשויים להשתמש בשכל או במניפולציה

להשיג את מבוקשם והם נמנעים מפעילות כוח גלויה.

ומה ההשלכות של מתירנות זו?

החוקרים מצאו שילדים עם הורים מתירנים נטו יותר להגדיל את רמות התוקפנות לאורך זמן, יותר התנהלות שגויה בבית הספר

ורמות נמוכות יותר של הישגים אקדמיים. הורות מתירנית ומפנקת לא תמיד קשורה לבריאות רגשית טובה.

 

מה היא הורות מיטיבה?

גישה לגידול ילדים המשלבת חום ורגישות.

הילדים נוטים יותר להיות עצמאיים, תלויים בעצמם, מקובלים חברתית, מצליחים בלימודים ומתנהגים יפה.

הם נוטים פחות לדיכאון וחרדה, ופחות מאובחנים במבנה אנטי חברתית כמו עבריינות ושימוש בסמים.

ההורים שואפים לעורר שיתוף פעולה על פי טיפוח רגשות חיוביים, נמנעים משימוש בעונשים, לא מביישים את הילד,

לא שולטים בו או מתנים את אהבתם אליו.

כאשר הילד עושה טעויות הם מדברים אתו על זה, הם מקשיבים לדאגות של ילדיהם, ועוזרים לילדים להבין

מה השתבש ויחד מוצאים פתרונות, הם מכירים ומעודדים את תחושת האוטונומיה של הילד, הם רוצים שהילדים יפתחו

משמעת עצמית,  וכבוד לאחרים, מעודדים אותם להגיע למטרות שלהם על ידי מתן עצות קונקרטיות ותמיכה רגשית.

הורות מיטיבה פירושה דברים מעט שונים לאנשים שונים. אבל רעיון הליבה עשוי להיות מסוכם כך:

הורות מיטיבה מדגישה אינטראקציות משפחתיות חמות וחיוביות,

מדריכה את הילדים ומחזקת את החוזקות שלהם.

המטרה היא להזדהות עם הילדים בדברים הטובים בהם,

להציע להם חום ותמיכה וליצור מצבים המקלים על הילדים להתנהג בשיתוף פעולה.

 

מחקרים מראים שילדים עם בעיות התנהגות נוטים יותר לשתף פעולה עם הוריהם אם הם נוטשים נוהלי משמעת קשים

לטובת טכניקות הורות מיטיבה . יש גם עדויות לכך שהגישה עובדת בבית הספר, כאשר מורים החליפו את מדיניות

משמעת הענישה באמפתיה ופתרון בעיות תומך שיעורי ההשעיה הופחתו לחצי.

מחקרים מראים כי הורות מיטיבה מגינה על ילדים מההשפעות של לחץ.

 

אבל איך נוכל לגרום לזה לקרות?

היכנסו לראש של ילדכם  למרות שלפעמים ילדים עלולים ל"שגע" אותנו. התנהגותם עשויה להיראות לא הגיונית או לא מוצדקת.

כך זה נראה מבחוץ ובמפנים, התנהגות הילדים מתמזגת עם חוויות ותפיסות העולם שלהם. התנהגותם מונעת על ידי צרכים לגיטימיים.

אם אתם יכולים להיכנס לראשם, אתם יכולים ללמוד על הצרכים האלה ולפנות אליהם.

אז בפעם הבאה שאתם רואים התנהגות לא נאותה, שאלו את עצמכם:

האם הילד עייף? משועמם? הוא רוצה אתכם? האם הוא מרגיש מוצף או מאוים? האם הוא לא מבין את הסיטואציות?

לילדים יש הרבה מה ללמוד, הם עדיין מפתחים שליטה עצמית.

 

המטרה היא להיות תומך ומנחה, מישהו שמוכן להקשיב לצד שלו בסיפור, לקבל הקשבה הוגנת ואוהדת.

מישהו שידבר אתו, ישתמש בעידוד ובהומור טוב בכדי להנחות אותו לעבר פתרון מקובל לבעיות שלו.

 

כשאתם מתנהגים "כמאמן רגש", אתם מרגיעים את הילדים מבינים ומכבדים אותם. אתם גם מספקים להם את התמיכה הקונקרטית

שהם צריכים לפתח מיומנויות ויסות עצמי חזקות.

 

אני יודעת שכוונתכם לעשות דברים אחרת:

להיות הורה ממקום של אהבה, לא מפחד.

לאמץ את הצורך הביולוגי של ילדכם בהתקשרות ובאמון.

להנחות את התנהגותם בעדינות ובמודעות.

להיות מודעים לתגובותיכם ולהגן על הקשר שלכם.

ליהנות ולהתפתח דרך האושר.

אנשים המאמינים כי הורים וילדים צריכים להפעיל כוח שווה, נותנים לילדים אוטונומיה בכמה תחומים מרכזיים.

האם זה רע?

יתכן, אם הילדים יבצעו בחירות גרועות. אך אם הבחירות שלהם יהיו אחראיות בעיקר, הם ילמדו שיעורי חיים חשובים בנושא ויסות עצמי.

ילדים יפתחו את חשיבתם, יהיו יצירתיים וביקורתיים כאשר אנו נותנים להם להתנסות ולהתמודד.

ככל שהילדים גדלים הם צריכים אוטונומיה יותר ויותר.

תכנית עזרה רגשית שלכם בליווי צמוד שלי  מביאה לכם את הדרך להיות הורה שתמיד רציתם להיות,

עם קשר טוב עם הילד לכל החיים, מגובה במחקרים.