מה הורים צריכים לעשות לצורך התפתחותו האינטלקטואלית והרגשית לטווח הארוך של ילדיהם
התודעה המודעת שלכם מתוכנתת לשלוט ב 95% מכל המחשבות, הרגשות והמעשים שלכם.
במצב "טייס אוטומטי" יש לנו דרך מסוימת לעשות דברים.
האופן שבו אנחנו צוחקים, לועסים את האוכל שלנו והאופן שבו אנחנו הורים.
אמנם אין בזה שום דבר פסול, אם אנחנו לא מודעים לדפוסים שלנו וכיצד הם משפיעים על התפתחות ילדנו,
יתכן שאנחנו חוזרים על כמה הרגלים כואבים אשר גורמים לנו להיתקע בשגרה קשה בתפקוד.
הנה כמה סימנים:
1. אם אתם מתלוננים שאתם עושים הכל לבד ובעצם לא לוקחים צעד אחד לאחור ולא מעניקים לילד סיכוי להצליח (או להיכשל)
לבד ואתם אומרים לעצמכם, "זה יחסוך לי זמן אם אעשה זאת בעצמי." – זהו תירוץ בכדי להישאר תקועים בהרגלים שלכם.
והמסר לילד הוא, "אני לא סומך עליך."
2. אם אתם מנדנדים: אתם עומדים מעליהם כל חמש דקות בזמן שהילד עסוק בדבר אחר.
אתם אומרים לעצמכם, הילד עצלן ולא מכבד.
והמסר לילד הוא, "אתה לא עושה מספיק."
3. אם אתה מרצים/חופרים : אתם צריכים ללמד את ילדכם שיעור או שהוא לעולם לא ילמד.
אתם בעצם רק רוצים לעזור לילדכם לעשות את זה בדרך הנכונה (כמו שאתם עושים את זה).
אז אתם מציעים הרבה ביקורת בונה ומרצים להם על משהו שהם צריכים לדעת איך לעשות ממזמן.
המסר לילד הוא, "אתה לא מספיק טוב."
4. אם אתם משתמשים באומנות השכנוע באמצעות איום או כוח.
במקום להתמקד בילד שלכם, אתם מתמקדים במשימה שאתם רוצים שהוא ישלים.
במקום לעורר בו השראה ולבנות אמון הדדי, אתם מאיימים לקחת את הדברים המועדפים עליו.
המסר לילד הוא, "אתה לא יכול לסמוך עלי."
5. אם אינכם יכולים לשחרר:
אתם עובדים קשה כדי לשכנע את ילדכם שהדרך שלכם היא הדרך הנכונה .
מדוע הוא לא יקשיב לכם ויעשה את זה בדיוק כמו שאמרתם לו לעשות את זה?
כי לא תוכלו להוכיח שהדרך שלכם היא הדרך הטובה ביותר, אם רק הוא היה מנסה את זה פעם אחת.
המסר לילד הוא, "אתה לא יכול לחשוב בעצמך."
————
מכיוון ששינוי אינו נוח וזו עבודה קשה,
קל יותר להישאר תקועים ובמקום זאת להצביע על רשימה ארוכה של תירוצים מדוע אתם כמו שאתם:
אבל מה אם אני נכשל?
כך הייתי כל חיי.
אני לא יכול לשנות / הילד שלי לא יכול להשתנות.
אני חסר סבלנות לזה.
הילד שלי שונה/ אני לא יכול לעשות זאת לבד.
זו הדרך בה הוריי גידלו אותי.
הדברים בסדר גמור כמו שהם.
אני רק צריך לדחוף את הילד שלי חזק יותר.
אני מקווה שהדברים ישתפרו מעצמם.
אם רק _______ היה קורה, הכל היה טוב יותר.
אם רק בן זוגי היה _________ הדברים היו טובים יותר.
אם רק הילד שלי היה מקשיב, לא היו לנו בעיות בכלל.
סליחה,
אני לא קונה את זה.
יש לי ציפיות גבוהות יותר ממכם.
רצוי שתחזיקו מעצמכם יותר לצורך התפתחותו האינטלקטואלית והרגשית לטווח הארוך של ילדכם.
הדברים האלה חשובים.
שינוי אינו קל, אך שווה את זה.
1. התמקדו בעצמכם:
ילדכם משקף את מצב הרוח, הפעולות וההרגלים שלכם. אם יש משהו שהילד שלך עושה שהוא מרגיז, מעצבן או לא מתפקד,
במקום לבקר אותם, תבדקו אילו מההרגלים שלכם הילד שלכם משקף לכם?
2. ויסות רגשי:
האם תוכלו לשמור על קור רוח ולהישאר רגועים במצבים של דרמה?
לא משנה מה קורה, קחו נשימה עמוקה ולמדו את המיומנות החשובה הזו את ילדכם.
התמקדו ללמד אותם להתגמש, להתפשר, לפתור בעיות.
3. מערכת יחסים:
המטרה החשובה ביותר שלכם היא יצירת מערכת יחסים בה ילדכם מרגיש בטוח, נשמע ומובן.
שימו את עצמכם בנעליהם והתייחס ואליו באותו הכבוד שאתם מצפים מהם – במיוחד כשהם מתנהגים בצורה לא מכבדת.
הורות בהנאה ובקלות עם המון גאווה.
4. תקשורת:
כשיש סוגיה, האם אתם וילדכם יכולים לנהל דו-שיח כנה ופתוח גם כאשר השיחה אינה נוחה?
התמקדו ביצירת מרחב בטוח בו ילדכם מרגיש חופשי לשתף בלי לפחד להיענש או לשפוט אותו.
5. התקדמות ולא שלמות:
אל תצפו מילדכם שיבין זאת מייד. לא בניסיון הראשון, השני….
במקום זאת, היו עקביים. התמקדו בכל צעד קטן שהוא עושה בכיוון הנכון.
יידעו אותו כשאתם גאים במאמץ שלו, ושאתם סומכים עליו כדי להבין את הדברים ולהשתפר לאט לאט עם הזמן.
אתם "קבוצת המעודדות" לכל החיים.
6. עקביות:
אמרו למה אתם מתכוונים, והתכוונו למה שאתה אומרים. אם אינך עקבים, ילדכם לא יסמוך עליכם.
אם ילדכם לא סומך עליכם, הוא לא ילך אחרי ההובלה שלכם.
כשאתם מדברים על "גבולות" או שמקשיבים למדריכי הורים (שמעולם לא למדו טיפול) לשים "גבולות לילד" אתם כנראה לא מבינים שזו לא הדרך.
אף ילד בעולם הוא לא חסר גבולות ואף ילד בעולם לא מנסה לעבור איזו גבול.
אתם לא במלחמה מול הילדים שלכם !!!
7. שחקו, תהנו:
משחק עושה שני דברים חשובים. זה יוצר מרחב בטוח בו אנו יכולים להיות חופשיים לבטא את עצמנו ולבחון רעיונות חדשים ללא חשש מכישלון.
זה גם מאפשר לנו להשתמש ביצירתיות, להרגיש מלא אנרגיה ושמחה.
מה הטעם להתבגר ולהתנהג כמו מבוגר אם מבוגרים כל כך משעממים וחסרי דמיון?
אם אינכם יכול להוציא את הילד מהמבוגר, לא תוכלו להביא את המבוגר בילד.
—–
אני גידלתי 4 ילדים כאלו.
רק בגלל שאנחנו פועלים על טייס אוטומטי זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לבטל ידנית את התכנות שלנו.
זה דורש מודעות עצמית, מסירות לחזון והרבה תרגול לאורך זמן.
זו עבודה לא קלה,
אבל בכנות, זה יותר כיף, תוך העמקת הקשר ביניכם לבין ילדכם.
יהיה עליכם להיות עקביים,
מודעים,
ולרפות מהצורך להוכיח, להעניש ולשלוט.
רק אז תוכלו להפסיק להיות המנהלים ולהפוך למנהיגים הגדולים ביותר של ילדכם –
מישהו שהוא מסתכל אליו ומכבד אותו.
מישהו שאליו הוא מגיע לקבלת הדרכה, תמיכה וחמלה.
מישהו אתו הוא יכול להשתעשע ולהביע את עצמו בחופשיות.
מישהו שגורם לו להרגיש בטוח וחזק.