כיצד להתמודד באופן חיובי עם ילד שאובססיבי למשחקי וידאו
"הילד מעדיף מינקרפט במקום כדור, יושב שעות על הכיסא, אוכל חטיפים, לא יוצר קשר, לא מתרועע עם חברים, עצלן, המוח שלו מתנוון,
אני מתחיל לדמיין תאי שומן מתפשטים, הילדים על הספה מתחילים להידמות לתפוחי אדמה.
ואנחנו מנדנדים, מכבים, מאיימים ואפילו מחבאים את ה- ipad."
אז אם אתם בגישה הזאת ולא הגעתם לשום מקום אתם זקוקים לגישה חיובית למשחקי וידאו, לזמן מסך באופן כללי.
המסך הוא עובדה של החיים.
התוכן במחשב ומשחקי הוידאו הם כלי עצום המכיל דברים מגניבים שהילדים שלכם יכולים לעשות, ולא מפלצת הרשע.
החיה הזו יכולה להיות "מאולפת":
1. קבלו כי המשחק הוא כיף לילד שלכם, גם אם זה לא כיף בשבילכם.
הילדים נולדו לעולם הזה והם לא מבינים מדוע מישהו ירצה לבלות את הזמן שלו למטה בעולם דו מימדי ללא העלילה האמיתית.
2. זאת לא אשמתכם. אהבת המשחקים לא באה מכישלון לחשוף אותם לספורט או לספר.
הם אוהבים את מה שהם אוהבים. כל עוד זה לא מסוכן או בלתי חוקי, הכל בסדר.
3. תחליטו איך אתם הולכים לחיות עם זה. מה עשיתם עד עכשיו? כמה עצבים הוצאתם על זה?
4. תגדירו מה הכי חשוב לכם כדי לקדם התפתחות של הילד למשל, חוגים, חברים, זמן אתכם.
ותגדירו מה המטלות והחובות של הילד למשל, עזרה בבית, להיות תלמיד… ויחד עם הילד תסכמו את סדר היום כולל המסכים.
אם לילד אין חברים זה סימן שהוא בורח למסכים, תעזרו לו בביטחון עצמי.
אם הילד לא הולך לחוגים זה מסביר למה הוא על המדיה, תבדקו למה הוא לא מעוניין ללכת לחוגים אולי יושבת שם חרדה
ואתם יכולים לעזור.
5. שני ההורים צריכים להיות מעורבים.
6. החלטות עושים יחד עם הילד, נותנים לו אחריות וסומכים עליו. (להתגמש ולהתפשר)
7. בחופשים ובנסיעות תתגמשו יותר.
8. כשמדובר בשעמום כדי לשחרר את הגאונות היצירתית של הילדים, המפתח הוא לעשות את זה באופן אסטרטגי ומכוון
ואז יש תוצאות.
9. אי אפשר להוריד ילד מהמחשב אם הוא בודד, זה המפלט שלו. הוא בוחר במחשב במקום חברים
כי אין לו ביטחון ומיומנויות חברתיות להיות אתם.
10. יצירת קשר עם הטבע הוא דבר חיוני לילדים כמו תזונה נכונה ושינה מספקת. הדור של היום לא יוצא לשחק בחוץ טיול בנחל,
קצת הליכה בטבע, קמפינגים וכו', זו חוויה שאתם יכולים להעניק ולחבר את הילדים לטבע.
הידעתם ?
זמן המסך בבוקר שונה מזמן המסך אחר הצהריים. המחקר של ד"ר ג 'ון ג'יי ג'ייטי מבית הספר לרפואה של הרווארד,
הוכיח כי אדם בכל גיל שמתרגל/משחק אפילו חצי שעה בבוקר מסוגל לשבת בשקט ולהתמקד, ולשמור על מה שהוא לומד.