הטוב, הרע והמכוער ברגעי ההורות
לאחרונה, שברתי את אחד הכללים הבסיסיים של הורות.
בעלי ואני נכנסנו לוויכוח סוער מול הילדים.
מוכר?
יש כמה סיבות שגללם אנחנו "נופלים"
עייפות באופן בלתי נתפס,
טרודים,
או פשוט לא בטוחים, מה לעשות.
לפעמים אנחנו צועקים,
פעמים אחרות, אנחנו יותר מדי מזהירים ומאיימים.
כשאנחנו עושים את השגיאות האלה, אנחנו מאכזבים את האנשים החשובים ביותר לנו בחיים.
וכשאנחנו תופסים את עצמנו עושים טעויות חוזרות ונשנות,
אנחנו מודאגים שאנחנו גורמים לנזק בלתי הפיך
ואנחנו מרגישים אשמה.
הרע
מלבד כובד מצפוניינו,
אנו יודעים כי אותם רגעים מפעילים סיכונים.
אם התנהגויות אלו הופכות להיות שגרתיות,
הן מסכנות את ההשלכות ארוכות הטווח הן על הילד והן על יחסי האב/אם והילד.
מחקרים מראים כי ילדים להורים שכל הזמן צועקים נוטים יותר לחוות הפרעות במצב רוח או נטיות אנטי-חברתיות.
אם אנחנו מוצאים את עצמנו מתווכחים מול הילדים,
או צועקים על הילדים שלנו
אנחנו מסתכנים בשיבוש היסוד הרגשי של הילדים שלנו.
המכוער
"ההצגה" מול הילדים זה "סרט" מכוער,
גם כשאתם מול בן הזוג וגם מול הילדים,
תתארו לכם שאחד הילדים יפתח מצלמה, מה תראו שם?
הטוב
שיש כמה מחקרים מרגיעים שם בחוץ.
המפתח הוא לא לשאוף להיות הורים מושלמים כי זה, כמובן, בלתי מושג.
הורה "טוב מספיק" אינו מושלם אבל מבין איך לתקן את הנזק נעשה כאשר הוא גורם מתח מופרז לילד.
"המפתח הוא להיכנס לתיקון אינטראקטיבי".
אנחנו צריכים להבין איך הילדים שלנו מרגישים אחרי שעשינו טעות
ולהפחית את רמות הלחץ של הילד.
כאשר אנו עושים "תיקון" עם הילדים שלנו
אנו מורידים את רמות הקורטיזול שלהם ומחדשים את הרגשות של רוגע וחיבור.
***
אני מאמינה שהמשמעת העצמית היא הכלל הראשון להורות,
והצעד החשוב ביותר בבניית יחסי אמון עם ילדינו
ובית עם שלווה כדי שיוכלו לגדול בו.
שליטה על הרגשות שלנו היא עבודה מאתגרת.
לעתים קרובות אנו מרגישים צודקים בהתבטאויות שלנו,
ומאשימים את ההתפרצויות הרגשיות שלנו בהתנהגות הילדים שלנו.
אילו רק היו מקשיבים!
יום אחד,
אתם תשמעו את המילים "המבריקות" שלכם יוצאות מפיו של הילד.
ואז תבינו שזה לא הוא שצריך את המשמעת,
זה אתם.
ילדים הם מראות,
אם אנחנו מצפים שהילדים שלנו יהיו חביבים, עדינים, מלאי חמלה וכבוד,
אז עלינו להיות חביבים, עדינים, מלאי חמלה וכבוד.
למודל הזה יש יותר כוח מכל אסטרטגיה אחרת או הרצאה.
למה זה כל כך קשה לנהל את הרגשות שלנו?
רבים מאיתנו לא למדו כיצד לנהל ביעילות את הרגשות שלנו בילדות.
התבוננו בהורים שלנו ולמדנו מהם איך להתמודד עם רגשות.
כאשר ניסינו את הטקטיקה שלהם,
היינו עשויים להיענש במהירות,
ורבים מאיתנו למדנו מהר לדחוף את הרגשות שלנו עמוק עמוק,
כדי להימנע מעונש או פעלנו בדרכים פחות רצויות.
כמבוגרים, אנחנו פשוט חוזרים על הדפוסים שראינו,
רק עכשיו יש לנו את הסמכות.
אנחנו באמת חייבים ללמוד לנהל את הרגשות שלנו עכשיו,
שליטה וקשיחות גורמים לנזקים לילד ולקשר שלנו אתו.
אנחנו לא צריכים להיות מושלמים.
לקיחת הבעלות על הרגשות והפעולות שלכם היא המפתח.
❤️ כמה דרכים להשיג זאת :
📍פתיחת ערוץ התקשורת – לדבר עם הילד על האירוע שהיה עד לו ולהציע לענות על כל השאלות.
השתמשו בשפה המתאימה לגיל.
📍התנצלות – לא רק זה עוזר להפחית את תחושת הלחץ של הילד, זה גם מודלים התנהגות טובה.
📍תוכנית בפעם הבאה – למשל, "בפעם הבאה שאני ארגיש שאני הולך לצעוק, אני אקח נשימה עמוקה."
אין הורים מושלמים.
כאשר נעשות טעויות, כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להפוך את המצב לטוב יותר בפעם הבאה.
המחקרים אומרים כי הדרך הטובה ביותר לפתור את טעויות ההורות שלנו זה לחזור למסלול.
איך אתם יוצרים הורות מיטיבה ללא דרמה?
ללא מאמץ או טכניקות משמעת כפייתית כגון פסק זמן, איומים פרסים?
פשוט.
אתם מחזקים את הקשר.
וגם תזכו לבונוס
ההורות תהפוך קלה יותר,
היחסים שלכם עם הילד שלכם יפרחו.
הצטרפו לאתגר 30 יום הדרכה
"הורות סמכותית ללא דרמה"
לפרטים לחצו על התמונה>>>