גיל ההתבגרות – זה הזמן שהם הכי צריכים אותנו

כהורים, אנחנו רוצים  שבני הנוער שלנו ירגישו בטוחים במי שהם.

אנחנו רוצים לתת להם עידוד ותמיכה כחלק מבנית הערכה עצמית חזקה.

המציאות היא ששנות העשרה מלאות שינוי.

מוח בני נוער חווה "ארגון מחדש" שגורם לנו ההורים ולבני הנוער לרגיש מוצפים, מותשים ומבולבלים.

יש דברים בסיסיים שאנחנו ההורים יכולים לעשות על מנת לעזור לבני העשרה לגדול כמבוגרים חזקים,

עם בטחון עצמי וערך עצמי בריא.

אהבה ללא תנאי – אהבה שאינה תלויה בציונים שלהם, בביצועים שלהם, בבחירות שלהם, בהתנהגות שלהם ובמראה שלהם.

זה לא אומר שאתם מתעלמים מטעויות ומהתנהגות לא נאותה, בהם אתם מטפלים בדרך מכילה ומיטיבה.

חשיבה מתפתחת – רוב בני הנוער "תקועים" בחשיבה קבועה ואין להם את הידע כיצד לחשוב ולפתור בעיות.

אל תוותרו על הילד ואל תוותרו לו כשקצת קשה. תעזרו לילד שתהיה לו מוטיבציה והוא יראה שהוא יצליח.

תעשו את מה שנכון ולא את הדבר הקל. המוח שלנו גמיש, תמיד יש מקום לגדול ולשפר.

כתיבה היא אחת הפעילויות המעודדות ביותר לחלום ולהציב מטרות לעתיד.

לפנות מקום לכישלון – טעויות וכישלונות יכולים למחוץ את ההערכה העצמית ולפגוע בביטחונו של הילד.

הקול שלכם הוא חיוני במצבים אלה. כאשר אתה מבקרים את הילד, אתם מדגישים חשיבה קבועה,

בעצם אתם מעבירים מסר כי אין תקוה לשיפור בעתיד.

במקום זאת, קחו נשימה עמוקה ושוחחו עם הילד.

כישלונות הן חוויות למידה, עזרו להם ללמוד איך.

כל מה שאתם צריכים לשיפור הערכה עצמית חזקה ומבוססת של הילד

שבחו את התהליך וקשרו אותו לתוצאה – ברכו על ההישגים, ציינו את אבני הדרך, את העבודה הקשה,

את ההתמדה, את הכישלונות בדרך, את המוטיבציה והמאמץ.

ההתמקדות במאפיינים שהביאו אותם לנקודה זו תעזור להם ליצור את הקשר בין המאמץ שלהם לתוצאה.

עזרו להם לרכוש מיומנויות חדשות – גיל ההתבגרות הוא זמן של צמיחה מוחית עצומה.

ההתפתחות הפיזית, השכלית והרגשית משתנים ויחד אתם גם הסיטואציות במציאות והאתגרים הם הרבה יותר מורכבים.

תעודדו אותם לראות הזדמנויות לגדול, ללמוד, להרחיב את היכולות שלהם.

אסרטיביות – תקשורת בטוחה, ברורה ומשכנעת אינה קלה לכולם. בני נוער רבים אינם מבינים את ההבדלים

בין תקשורת אסרטיבית, פסיבית ואגרסיבית. תקשורת אסרטיבית מדברת בשפה של "אני רוצה". כשאני רוצה,

אני עומד על שלי, אני לא שותק ואני לא חייב או צריך. תקשורת זו חיונית בעיקר במצבים חברתיים.

עידוד חמלה עצמית – חסד וסבלנות עם עצמם, לאוהב את עצמם ואת הדרך שהם עושים.

בגלל הקשרים החברתיים המסובכים בגיל הזה יש נטייה של בני נוער לקבל חוות דעת חיצונית ואישור כדי להוכיח ערך עצמי.

בדקו עם הילד מה הן החזקות שלו ואיך הוא יכול להשתמש בהן להעצים את עצמו בתחומים פחות חזקים.

בניית לוח חזון היא דרך נהדרת להתחבר לעצמי.

לעודד גיוון בפעילויות – כשהילדים קטנים אנחנו שולחים אותם למגוון פעילויות (לא תמיד הם אלה שבחרו אותן)

וכשהם מתבגרים הם עושים את הבחירות שלהם ולפעמים מפסיקים את הכול. הזדמנויות התנדבות ופעילויות חינוכיות

נוטים להיות בעלי תחושת הערכה עצמית גבוהה יותר. כאשר הם עוסקים בפעילויות לעזור לאחרים , הם מקבלים תחושה של מטרה.

תנו פחות עצות – זה לא קל להישען לאחור ולראות איך הילד שלכם נאבק ללמוד או צריך לנהל את ההשלכות של החלטה אימפולסיבית.

זה נורמלי לרצות לחלוק את החכמה שלכם כדי לעזור. זאת לא הדרך.

תנו לילד לחשוב, למצוא פתרונות, תכוונו אותו, תדריכו אותו איך בונים תהליך, תנו לא לחקור ולאחר מכן

לתמוך בתכנית להתקדם בכיוון חיובי.

לבקש עצה – הורים עומדים בפני אתגרים וכישלונות בחיי היומיום שלהם. אנחנו יכולים להשתמש ברגעים אלה

כדי להראות לבני הנוער שלנו שאנחנו אנושיים, וכי אנחנו זקוקים לעזרה. שתפו אותם עם האתגרים שלכם

ותנו להם לראות אותם עושים טעויות. אולי אפשר לבקש מהם עצה או לראות איך הם היו מתמודדים עם הבעיה. זה לא רק יוצר חיבור,

זה גם מראה לילד שלכם שאתם לא מושלמים,

כי אתם לומדים וגדלים כל הזמן.

 

 

 

 

הקשבה – לא מזמן גם אנחנו היינו שם, בגיל הזה ובזיכרון שלנו יש תחושה של בלבול ולפעמים הישרדות בג'ונגל הזה.